Juergen Ehlers

הטלוויזיה ואנחנו

המשך קריאה

מי צריך שלוש מאות ערוצי טלוויזיה? אנחנו! כן, שמעתם נכון, אם תזפזפו בשלט שלכם תוכלו להגיע למעל ממאה ערוצים הפתוחים ומוכנים לצפייה, שהוקמו פותחו במיוחד עבורנו, עבור צופי הטלוויזיה הנלהבים שלא לומר המכורים. בערבית קוראים לטלוויזיה קופסת הפלאים, קופסה קסומה שמאפשרת לנו לצפות באנשים בדיוק כמונו המתרוצצים על המסך ועוברים שלל חוויות ואירועים. הטלוויזיה יותר מאשר היא כלי תקשורתי היא מראה תרבותית. אם תשאלו כל חוקר תרבות מהו הכלי השימושי ביותר למחקר שניתן בעזרתו למדוד שינויים חברתיים והתפתחות חברתית בכל מדינה בעולם, התשובה תהיה לרוב הטלוויזיה ולא בכדי, המדיום הטלוויזיוני הוא טיול מאורגן אל נבכי התרבות, החברה, הכלכלה והזהות של המדינה.


אצלנו הכל התחיל מחיים יבין. מגיש החדשות המפורסם בעל שלושים שנות הוותק שישב על כסאו חזק חזק ולא הניח לידיעות חשובות לחמוק מאוזני ומעיני הצופים. הוא היה איתנו כשפרצה מלחמת יום הכיפורים וגם כשזכינו בארוויזיון, חיים היה שם כשביבי עלה לשלטון וכשרבין נרצח. חיים יבין מסמל לא רק את החדשות אלא גם ערוץ דינוזאורי בעל אחוזי רייטינג בודדים שאותו אנחנו מכנים הערוץ הראשון, על אף שמיקומו כראשון הוא סוג של בדיחה ציניקנית, בעיקר משום שביקור ספונטני בערוץ אחד, פיזית באולפנים או בצפייה מהכורסא, הוא ללא ספק טיול מאורגן ולא מלא חדווה אל המאה הקודמת. מכל הבחינות, איכות השידור, מוזרות התכנים והקצב הכה איטי של ההתרחשויות.


אז נכון שהסבתות שלנו לא בוגדות בחיים וליוו אותו עד המהדורה האחרונה לפני כמה שנים ועם זאת גם הם למדו במקביל לחיים לבקר גם בערוץ שתיים שהלך ותפס לו בשקט תאוצה כבר באמצע שנות התשעים. הן, הסבתות שלנו גילו שהשידורים לא חייבים להיגמר בשעה עשר בערב, שהיפים והאמיצים הם חוויה מופלאה לשעה ארבע בצהריים ושלא מזיק מדי פעם להניח את הבישולים בצד ולהשתרע בסלון מול שעשועון נחמד.


הילדים שלנו לעומת הסבתות שלנו נולדו אל תוך המכונה המשומנת שנקראת טלוויזיה בכבלים. מאות ערוצים לפי נושא, חבילות ספורט, חבילות קומיקס, חבילות דרמה, אקשן, קומדיה ומה לא. ערוצים פתוחים וסגורים, עשרים וארבע שעות של סרטים ותוכניות בלי הפסקה. הילדים שלנו רוצים את הטלוויזיה שלהם מגוונת יותר, מהירה יותר ונטולת פרסומות. אז אנחנו כבר לא בונים פרגולות של דמיון ומסתפקים בסיפורי ילדים ופעמיים בשבוע מומינים או מרקו, אנחנו בונים פרגולות אחרות, עליהם יוכלו ילדינו לטפס ולהכיר כמו כל הילדים האחרים בעולם את בוב ספוג מכנס מרובע, ולחשוב שפעם.
היה מספיק לנו פיתוח תמונות בפתח תקווה

אנחנו מתלבטים ומתחבטים כל הזמן בשאלה אם הטלוויזיה טובה או לא טובה לנו, מתפלספים סביב אופי התכנים וסביב זכות הילדים לצפות כל יום. ואולי השאלה האמיתית היא, מה היינו עושים בלעדיה או איך היו נראים חיינו בלי המכשיר הזה שתוכנו מעצב את תדמית החברה הישראלית במשך עשורים כה רבים.
לחץ לכניסה לאתר pc-canvas.co.il לפרטים

Juergen Ehlers

מקווים שנהנתם מהאתר שלנו

צור קשר